היד החמה

המוכר והידוע

המובן מאליו

מקופל בחדרים שלי בלב

מסרב להיכנע לכאב

משבוע לשבוע

ציפייה לדבר האמיתי

שיפתח את הדלתות הנעולות

ייכנס ויעטוף אותי חזק

הו, היד החמה

הו, היחד בדממה

כבר שנים שלא עבר כאן מישהו בסביבה

לצבוע קירות ישנים

הו, היד החמה

הו, מגע נחמה

כבר מזמן שלא שמעתי נקישה רכה בדלת

אורח מרחוק או מקרוב

לזכור, לשמור ושוב לשכוח

לשחרר ולאחוז שוב מחדש

אנשים כמוני שהפכו קשים

מאשימים את העולם בבדידותם

אין מקום אחר לברוח

בעמידה מהצד

התבוננות אל הפרטים הכי קטנים

אין סיבות טובות להתעורר עכשיו

ארץ שוממה

אין כהן ואין נביא

יש אהבה אחת גדולה שהיא כולה שלנו

להבין את האותות

לחפש את הדרכים

להמשיך ולנתב בין שאלות קשות

בלי חוקים ברורים

כולם יוצאים

כולם חוזרים

בישימון כולם תועים

אל המדבר

אל האהבה הזו שהיא שלנו

מגע היד הבטוחה

מביטים בירח

את אומרת תסתכל

לא בשבילנו הוא זורח

ויש אהבה פשוטה

מביטים בה כמו מראה

אחת ללכת לצדה

לא מבקשת שתמות למענה

לגדל את הילדה

אלוהים, שמור עליה

שרק תהיה בריאה
שתקום כשידבר אליה

איש עייף שאין דבר כבר

שהיה מת למענו

כמו לפני הרבה שנים

כשעוד חשב שהירח בשבילו

במקום שהיום נגמר

בזמן שהלב מתחיל

לילה חוזר ומתגבר

ונסגרים מעגלים

יש תנועה מדומה

ורכבות חוצות הרים

בחזרה לנקודה

בה נסגרים מעגלים

מעגלים, מעגלים

איך שאנחנו נשארים

בסיבובים של החיים

נאחזים באנשים

מעגלים, מעגלים

איך שאנחנו נשארים

מתעוררים ליום חדש

חוזרים ושוב מנסים

אולי הלילה נישאר

אם שוב תבואי לבקר

העדינות שלנו יחד

יש בה משהו מסנוור

להיזרק אל תוך הלילה

להשתכר מאור אחר

להתנפץ אל החיים

להאמין, לא לוותר

אי בודד

אי נודד

שט לבד במים

נגד ובכיוון הרוח

אי בודד

ללא מפרש

לא מוכן

לא נשלט

מתחיל ושוב נגמר

בכל יום מתים מעט

ונולדים חיים שלמים

בוכים מצחוק

צוחקים דמעות

אם למות אז ליד בכי תינוקות

יש לי ילדה קטנה

אף פעם לא בוכה סתם

יש לה סיבות משלה

שומרת לעצמה

כל מה שהיא יודעת

ומה שהיא שומעת

בעיניה היא רואה הכול

והכול היא מבינה

ואם תראו כזאתי

ילדה שלי קטנה

לא רוצה לישון עכשיו

אז שנינו במיטה

ואימא שלה אומרת

שרק תהיה בריאה

שרק תהיה טובה

כמו שהיא כבר בעצמה

כמו ילדה שלי קטנה

הילדה שלי לוחשת

מדברת בלי מילים

בלילות הלבנים איתה

קול קטן מלטף

וכשהיא מחייכת אליי

זה תמיד מכל הלב

אז אני שוב מתאהב בה

ובכל יום זה מתגבר

זו דלת מסתובבת

יכול להיות אחרת

הולכת וחוזרת

תמיד בחזרה

ואז נותרנו שנינו

נשארנו לבדנו

קרוב לסוף הדרך

בקצה ההתחלה

תמונה בתוך מסגרת

את כאן ואת אחרת

כבר לא ילדה שותקת

עוד לא אישה גדולה

יש אור בקצה הדרך

ישאל אם את זוכרת

גם אם חשוך ואת נבהלת

איתו את בטוחה

זו אבן מתפוררת

זיכרון מבעד דלת

יש עבר ויש מורשת

מנוחה ונחלה

ואור שמחכה לך

אחד שיהיה רק לצדך

לכל הדרך

כל מכשול וכל שמחה

ומה קרה בינינו

איבדנו את עצמנו

ולא מצאנו שקט

ורגע של שלווה

אם כך או אם בערך

יכול להיות אחרת

אל תאמרי זו סוף הדרך

נשמי אוויר, פתחי חלון

הניחי לעינייך

עצרי את דמעותייך

יש ימים את מאושרת

יש ימים שתיקה גדולה

געגוע

עננים משתנים

געגוע

בעלים הנושרים

בתמונה דהויה

אהבה ישנה

געגוע

תראי

איך עוברות השנים

געגוע

פתאום הפכנו גדולים

אין כבר סודות בלחישה

אור דולק מתחת שמיכה

עם כל מה שנסגר לי בפנים

נישאתי ברוח

על כנפי כל השנים

סודות ושקרים

הלב הפצוע

מחכה ליד החמה

איך כל השנים

נישאתי ברוח

עם כל מה שנסגר לי בפנים

סודות ושקרים

הלב הפצוע

מחכה ליד החמה

געגוע

השכונה הישנה

געגוע

לחזור בריצה

ריח ערב שבת

הכול חוזר אליי לאט

ושוב הכול סוער

בחמש שניות

שנותרו לחיות

עולם מלא

עולם מלא

עמוק בתוך הלב

מחשבות נסתרות

עולם מלא

עולם מלא

לחפש סיבות

ולשאול שאלות

לחכות לתשובות

לזכור ולשכוח

לעזוב, לחזור

לאבד ולשמור

לשחרר חבלים

מעגל נסגר

לפני שהלילה נגמר

והיום עולה

עולם מלא

עולם מלא

ישנה בימים, בלילות

ושומרת סודות

עולם מלא

עולם מלא

בשבת וחול

לקדש את הכול

ולדעת מאין

כדי להמשיך קדימה

עמוק בחזה

זיכרון עולה

יש סיבה שחיינו

בעולם הזה

לא לפחד להתאהב

שיישבר הלב

לא לפחד בדרך לאבד

לקום כל בוקר

ולצאת אל החיים

ולנסות הכול לפני שייגמר

לחפש מאיפה באנו

ולחזור בסוף תמיד להתחלה

למצוא בכל דבר עוד יופי

ולרקוד עד שנופלים מעייפות

או אהבה

מכל הרגעים בזמן

למצוא אחד לאחוז בו
להגיד שהגענו

תמיד לזכור לרגע לעצור

ולהודות על מה שיש ומאיפה שבאנו

לחבק אותה בלילה

כשהיא נרדמת

אז כל העולם נרגע
לנשום אותה עמוק

לדעת שתמיד

אני אהיה שם בשבילה